מלחמה, ריבית ואינפלציה

גודל טקסט גודל גופן רגיל גודל גופן גדול גודל גופן גדול מאד

מלחמה, ריבית ואינפלציה

"במלחמה אין שום דבר טוב, חוץ מהסוף שלה", אמר בזמנו אברהם לינקולן. משחר ההיסטוריה היו מלחמות, בין קבוצות, שבטים ומדינות, באבנים, ברובים או בטילים. בנוסף לפגיעות גופניות ונפשיות, למלחמה יש השלכות פיננסיות שמשפיעות על הנכסים וההתחייבויות של כולנו. ישראל נמצאת כידוע בסביבה עוינת שבה יש לקחת בחשבון התלקחויות של עימותים ומלחמות בתדירות גבוהה יחסית, ומאמר זה מציג איך הידרדרות במצב הביטחוני צפויה להשפיע על הריבית שאנו משלמים בהלוואת המשכנתא. כדי למצוא את דפוס ההתנהגות של הריבית במהלך מלחמה ואחריה, נסקור תוצאות של מחקרים שבחנו את שיעורי הריביות לאורך מאות שנים במלחמות שהתחוללו באירופה.

Government Spending, Interest Rates, Prices, and Budget Deficits in the United Kingdom, 1701-1918, אחד המחקרים המקיפים בתחום, נעשה על ידי הפרופ' Barro מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת רוצ'סטר בארה"ב. הוא חקר איך השפיעו הוצאות צבאיות על הריבית, כמות הכסף, רמות המחירים והגירעונות התקציביים באנגליה במשך למעלה מ- 200 שנה, בין השנים 1701 ל- 1918. המחקר מוצא כי ההוצאות הגדולות במלחמה דחפו את הריבית כלפי מעלה. בשתי תקופות, 1836-1835 ו- 1910-1909, היו גירעונות שלא קשורים למלחמה והריביות לא השתנו בהן. הריבית זינקה מרמה של 3.4% בשנת 1913 (לפני מלחמת העולם הראשונה) ל- 4.6% בשנת 1917 (במהלך המלחמה). הגרף הבא מציג את ההוצאות הצבאיות (קו בהיר מקווקו) מול שיעורי הריבית באחוזים (קו כהה, R).


ריבית באנגליה במאתיים שנה האחרונות


במחקרם War, Prices, and Interest Rates: A Martial Solution to Gibson's Paradox, מציינים Daniel K. Benjamin ו- Levis A. Kochin כי מלחמה דורשת משאבים זמינים, לכן במהלכה מצומצמים משאבים הדרושים לפעילות של המשק האזרחי ונוצר מחסור במצרכים שאינם מיועדים למלחמה. הקצאה מחודשת זו של משאבים מתבטאת בעלייה בריבית. איך הדבר קורה? מדינה מממנת מלחמה באמצעות מיסים ובאמצעות הלוואות, אך בעיקר באמצעות טובין שהיו נצרכים או מושקעים בעת שלום. במקרה של הטלת מס, החרמה של טובין יוצרת ביקוש מוגבר אליהם, אנשים מנסים ללוות כדי לממן את הצריכה השוטפת, שערי הריבית עולים עד שביקושי היתר נעצרים.
הקשר החיובי בין ריבית למחירים נקרא "פרדוקס גיבסון", וקיינס כינה אותו "אחת העובדות המבוססות ביותר בכלכלה". החוקרים מצאו שאינפלציה מתרחשת במהלך המלחמה ומיד אחריה, ומביאים כדוגמא את מלחמות נפוליאון ומלחמת העולם הראשונה שלוו באינפלציה גבוהה. יש לציין כי גם בישראל, בעקבות מלחמת יום הכיפורים (1973) ומשבר הנפט העולמי, החל תהליך אינפלציוני והמערכת הפיננסית נכנסה למשבר חריף במאזן התשלומים. באמצע שנות השבעים הגיע שיעור האינפלציה ל- 40%.

מחקרם של פרופ' נתן זוסמן ופרופ' ישי יפה מן האוניברסיטה העברית בנושא Institutional Reforms, Financial Development and Sovereign Debt: Britain 1690–1790 משרטט את החוב הממשלתי וההתפתחות של הכלכלה האנגלית בין השנים 1690 ל-1790. הם מצאו ששיעורי הריבית בממלכה נשארו גבוהים ותנודתיים במשך ארבעה עשורים לאחר המהפכה של שנת 1688, בין היתר בעקבות מלחמות וחוסר יציבות. הריביות באנגליה ובהולנד נעו באותו כיוון, החוב הממשלתי האנגלי היה נמוך מן ההולנדי עד שנת 1780, ואנגליה לא לוותה בריביות נמוכות יותר ממדינות אירופאיות אחרות אף על פי שהיו בה הגנות חוקתיות טובות יותר על זכויות ורכוש. מכאן, מסקנתם הייתה כי למלחמות, בניגוד לרפורמות חוקתיות, יש השפעה מיידית על מחיר הכסף.
התרשים הבא מציג את השינויים בריבית בתקופות של מלחמה, הצבועות באפור. ניתן לראות כי בכל המלחמות, החל ממלחמת ליגת אוגסבורג אשר נקראת לעתים מלחמת תשע השנים או מלחמת הברית הגדולה בין לואי הארבעה עשר מלך צרפת לקואליציה של אנגליה, האימפריה הרומית הקדושה וספרד בין השנים 1688 - 1697, ועד מלחמת העצמאות האמריקנית כמאה שנים לאחר מכן (1775 - 1783), הריבית (Yield at issue) עלתה.

ריבית בתקופות מלחמה


מחקר נוסף של זוסמן ויפה בדק את תשואת האג"ח היפניות בין השנים 1870 ל-1914, ומצא כי לרפורמות ולחוקים הייתה השפעה מועטה עליהן, ואילו התפתחויות פוליטיות כמו המלחמה עם רוסיה השפיעו יותר על עלות ההון הזר ביפן.

לסיכום, מלחמה צפויה לגרום לעליה בריבית ולהתפרצות אינפלציונית. כפועל יוצא, תחול התייקרות בהחזרים של משכנתאות שנקלחו במסלול ריבית משתנה או פריים. במקביל, האינפלציה מייקרת מסלולים צמודי מדד. לעומת זאת, מסלול ריבית קבועה לא צמודה אינו צפוי להתייקר, ולפיכך מומלץ לשלב אותו כחלק מתמהיל ההלוואה הכולל, להגנה מפני פורענויות ומצבי קיצון.


ריבית משכנתא