שער הין

הין הוא המטבע היפני. נפח המסחר בו בשוק מטבע החוץ הוא השלישי בגודלו, אחרי הדולר והאירו. הין ממלא תפקיד חשוב בשוק המט"ח העולמי, והוא אחד מהמטבעות הנזילים ביותר במסחר. סימונו של הין היפני הוא JPY, קיצור של Japanese Yen.

לאחר מלחמת העולם השניה
מסוף מלחמת העולם השניה ועד שנות ה-70 הין נחשב למטבע חלש המתאושש מהחורבן של המלחמה. בשנת 1949, כחלק מתוכנית לייצוב המחירים ביפן, שער הין נקבע על 360 ין לדולר. השער הקבוע הזה נשאר בתוקף עד 1971.

שנות ה-70
בתחילת שנות ה-70 ביטל נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, את הצמדת הדולר האמריקאי לבסיס הזהב. באותן שנים מטבע הין הוצמד אל הדולר, בתחילה על ידי שער קבוע, אולם לאחר מכן בוטלו השערים הקבועים, והין הפך למטבע נזיל הנסחר מול הדולר בתעריפים משתנים. שנות ה-70 אופיינו במשברי אנרגיה ביפן שהביאו לשפל בשער הין. בשנת 1971 השער היה נמוך ביותר וכתוצאה מכך היבוא היה יקר מאוד והיצוא לא הכניס מספיק כסף לכלכלה היפנית. המצב הניע את ארצות הברית לפעול כדי להביא לפיחות שער הדולר.

בדצמבר 1971 נחתם הסכם הסמיסוניאן (Smithsonian Agreement) אשר היווה את היסוד למסחר הנוכחי במט"ח באפשרו תזוזה מוגבלת עצמאית של שערי כל המטבעות. במסגרתו נקבע שער הין היפני לשער המרה קבוע חדש של 308 ין לדולר. אולם, שער זה היה בעיתי מבחינת לחצי ההיצע והביקוש בשוק מטבע החוץ, ובשנת 1973 זנחו המדינות את השערים הקבועים ואפשרו לשערי המטבעות שלהן להשתנות בהתאם לביקוש והיצע בשוק. ממשלת יפן חששה כי שערו הגבוה של המטבע יפגע בכושר התחרות של המוצרים היפניים ויפגע ביצוא, ולכן התערבה בשוק מטבע החוץ של יפן על ידי קניה ומכירה של דולרים.

למרות התערבות הממשלה, שער הין המשיך לטפס והגיע לשיא של 271 ין לדולר בשנת 1973. בין השנים 1974-1976 נחלש השער עד לרמה של 290 ין לדולר, עקב הזינוק במחירי יבוא הנפט. שיפור במצב המשק היפני הביא את הין לעליות עד לשער 211 ין לדולר בשנת 1978, אך משבר נפט שני בלם את ההתחזקות והפיל את המטבע היפני לשער של 227 ין לדולר בשנת 1980.

שנות ה 80
בתחילת שנות ה 80 ירד ערכו של מטבע הין בעקבות שערי ריבית אמריקאיים הרבה יותר גבוהים מאלה של יפן, אשר שהביאו לתנועות הון מיפן החוצה אל ארה"ב. השוק הוצף במטבעות ין, והדבר תורגם לירידה בערך המטבע. בשנת 1985 החל שינוי מהותי. הין התחזק מאד מול הדולר לאחר שהסכם פלאזה הביא להסכמה שהדולר נהנה מהערכת יתר לעומת הין. שער הין היפני זינק משפל של 239:1 ין לדולר לשיא של 1:128 בשנת 1988. כלומר, הין הכפיל את ערכו מול הדולר תוך שלוש שנים. השער הגבוה פגע ביצואנים אשר קיבלו פחות ינים עבור הדולרים שהרוויחו בחו"ל, אך עזר למשק בהוזילו את חומרי הגלם והנפט.

שנות ה-90
בשנת 1995 הגיע שער הין לשיא מול שער הדולר, כששערו הגיע ל 88 ין לדולר.

משנת 2000
בתחילת שנות ה-2000 נכנסה כלכלת יפן לתקופת מיתון והין נחלש לרמה של 134:1 מול שער הדולר. אחד הגורמים לכך היתה מדיניות הבנק המרכזי של יפן לקבוע שער ריבית 0%, דבר שהבריח משקיעים מן הין היפני והפך את הין לאחד המטבעות החלשים ביותר בסל המטבעות העיקריים. מאמצע שנת 2007 עלה שער הין מ 124 ין לדולר עד 87 ין לדולר בשיאו של המשבר הפיננסי בארה"ב בינואר 2009. העליה מבטאת שיא של 13 שנה והתחזקות של 30% בערך הין.
יש לזכור כי יפן היא המממנת השניה בגודלה של כלכלת ארה"ב (אחרי סין), עם אחזקה עצומה באג"ח של ממשלת ארה"ב, וקריסה מתמשכת של הדולר מול הין היפני עשויה להביא לטלטלה עולמית.


פתיחת חשבון מסחר במט"ח